בשנת 1955 שרתתי כחייל בחיל האוויר בבסיס תל נוף הנמצא ליד גדרה .באותן שנים הבסיס הזה אשר ננטש ע'י הבריטים כאשר הם עזבו את הארץ,ועבר לרשות חיל האוויר כאחד מהבסיסים החשובים שלו .
הימים היו ימי ראשיתו של חיל האוויר והרבה מן הפעולות שנעשו היו בסיס להקמתו של חיל אוויר חזק ומשוכלל שהיה בחזית הידע במדינת ישראל דאז .
מבחינה זו הייתי שותף פעיל להרבה פעולות שהתחילו אז והביאו את חיל האוויר לרמתו הנוכחית,כאשר חיל אוויר של היום נחשב לאחד הטובים בעולם.
בשנים הללו מספר המשרתים בבסיס תל נוף לא היה גדול וכל המשרתים בו הכירו זה את זה.
הם עילות החברתית שהתקיימה בחוגים שונים הייתה ערנית מאוד והביאה לגיבוש חברתי יוצא דופן של המשרתים בו.
גם אשתי לעתיד הצטרפה לבסיס תל נוף בתקופת שירותי אך ההכרות שלי איתה הייתה שטחית בלבד חי הייתה אז סמלת ח''ן ומתפקידה היה לפקח על כל הבנות ששרתו בבסיס מבחינה פיקודית ומשמעתית .
כפי שהתברר לאחר מכן הינו שותפים בחוג לידיעת הארץ אשר קיים טיולים מודרכים בכל הארץ ולעיתים קרובות.
באחד הטיולים בגליל העליון המערבי הלכנו שנינו בערוץ נחל עמוד שבו זרמו אז מים רבים לפני שסגרו את המעיינות המזינים אותו והשתמשו במימיהם לצרכים חקלאיים ועירוניים, עם גידול האכולוסיה בגליל רוב המים הועברו בצינורות וחדלו לזרום בטבע .
כאשר הלכנו במים אני וחיה במים ראיתי שהיא מהלכת יחפה כל הזמן וכאשר שאלתי אותה לסיבת הדבר,נודע לי שחיה היא עולה חדשה שהגיעה ארצה בשנת 1948 וללא הוריה ונקלטה בקיבוץ מרחביה אשר באותן שנים קלטה עלייה של בני נוער כמו קיבוצים אחרים .
עד גיוסה לצבא למדה חיה במוסד החינוכי של קיבוץ מרחבה שם למדו גם בני הקיבוץ.
ההליכה היחפה הייתה פרי הרגל שחיה רחשה בקיבוץ ובעייני הליכה בוואדי זרוע אבנים וחצץ ללא נעליים היה אירוע יוצא דופן שמשך את תשומת לבי .
לאט לאט ההיכרות שלנו התרחבה ,נמשכה לאורך כל תקופת השירות בצבא וגם לאחר מכן.
כפי שקרה במקרים אחרים רבים העניין הזה הפך לחתונה.
החתונה נערכה במקום צנוע בכיכר דיזנגוף שבתל אביב וכאשר החופה נערכה התברר שמרבית חברינו שהוזמנו לחתונה לא הגיעו בגלל מצב כוננות גבוה שהוכרז בצבא.
למרות זאת החתונה של אז קיימת עד היום וכתוצאה ממנה נולדו לנו שתי בנות אסנת ונעה,ומהן נולדו כל נכדינו יערה ,עמרי,נמרוד,לוטם,ונטע.
הסקנה היא שחתונה מפוארת אינה מובילה בהכרח בנישואים מאושרים וגם חתונה צנועה כמו שלנו אינה מובילה לפירוד,נראה שההפך הוא הנכון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה